מהו הסדר השיטתי לקריאת אק״ג?

קצב ותדירות, ציר חשמלי, אינטרוולים (PR, QRS, QTc), גל P, QRS, מקטע ST, גל T, ולוקליזציה לפי הלידים. הבוחנים מצפים למעבר בסדר קבוע, לא לקפוץ ישר ל-ST.

מהם קריטריוני Sgarbossa?

כלי לזיהוי STEMI על רקע LBBB: עליית ST קונקורדנטית ≥1 מ״מ (5 נקודות), דיכאון ST קונקורדנטי ≥1 מ״מ ב-V1-V3 (3 נקודות), עליית ST דיסקורדנטית ≥5 מ״מ (2 נקודות). ≥3 נקודות מרמז על סבירות גבוהה.

מצבים שמדמים עליית ST אך אינם אוטם: פריקרדיטיס (עליית ST דיפוזית קעורה, דיכאון PR), early repolarization, LVH, תבנית Brugada, היפרקלמיה, ותסחיף ריאתי (S1Q3T3, RV strain).

מתי משתמשים בליד V4R?

בכל אוטם תחתון, כדי לזהות מעורבות חדר ימין. זיהוי מעורבות חדר ימין חשוב כי הוא מחייב הימנעות מניטרטים וזהירות עם מורפיום.

אילו תבניות אק״ג מרמזות על חסימה פרוקסימלית של LAD?

תבניות Wellens, de Winter ו-Aslanger: תבניות ספציפיות שמרמזות על חסימה פרוקסימלית של LAD, ושהבוחנים אוהבים לבדוק את זיהוין.

מדריכים ← מקרים קליניים ← פירוש אק״ג

פירוש אק״ג: מדריך שיטתי למתמחה

אק״ג היא הבדיקה הראשונה בכל מטופל עם כאב חזה, פלפיטציות, סינקופה או קוצר נשימה. בשלב ב׳ הבוחנים מצפים שתעברי על האק״ג בסדר קבוע, לא לקפוץ ל-ST. הדף הזה מסכם גישה של רופא בכיר: קצב, ציר, אינטרוולים, מקטעים, גלי T, לוקליזציה של ממצאים, והניואנסים שמופיעים בבחינה (Sgarbossa, RV involvement, STEMI mimics).

הסדר השיטתי: אל תדלגי

קצב ותדירות: סינוס? פרפור? פלאטר? ערוץ צר או רחב? תדירות 60-100 = תקין.
ציר חשמלי: ציר ב-I ו-aVF. ציר ימני = תסחיף, COPD, RVH; ציר שמאלי = חסימת hemiblock קדמי, LVH.
אינטרוולים: PR (120-200 ms), QRS (≤120 ms), QTc (≤460 ms בנשים, ≤450 בגברים).
גל P: מורפולוגיה, ציר. P pulmonale, P mitrale.
QRS: רוחב, מורפולוגיה, גלי Q פתולוגיים, וולטז׳.
מקטע ST: איזומקטרי? עליה? דיכאון? בכמה לידים?
גל T: קוטביות, גובה, סימטריה. הפיכה דיפוזית? הפיכה דינמית?
לוקליזציה: איזה דופן ואיזה עורק לפי לידים מערבים.

לוקליזציה של אוטם: שינון מהיר

לידים	דופן	עורק
V1-V2	ספטלית	LAD פרוקסימלי
V3-V4	קדמית	LAD
V5-V6	אפיקלית	LAD דיסטלי / LCx / RCA
I, aVL	צדדית	LCx
II, III, aVF	תחתונה	RCA (~85%), LCx (~15%)
V4R	חדר ימין	RCA פרוקסימלי

קריטריוני Sgarbossa ל-STEMI על רקע LBBB

עליית ST קונקורדנטית ≥1 מ״מ: 5 נקודות
דיכאון ST קונקורדנטי ≥1 מ״מ ב-V1-V3: 3 נקודות
עליית ST דיסקורדנטית ≥5 מ״מ: 2 נקודות
≥3 נקודות: סבירות גבוהה ל-STEMI על רקע LBBB.
Smith-modified: במקום ≥5 מ״מ דיסקורדנטי: עליית ST דיסקורדנטית שמהווה ≥25% מעומק גל ה-S (רגישות גבוהה יותר).

STEMI mimics: אל תיפלי בפח

פריקרדיטיס: עליית ST דיפוזית קעורה, דיכאון PR, ללא רציפרוקליות, חיכוך פריקרדיאלי.
Early repolarization: J-point notch, נפוץ בצעירים, יציב.
LVH: עליית ST ב-V1-V3 עם קריטריוני וולטז׳ ל-LVH.
Brugada: תבנית RBBB עם עליית ST סלינית או “אוכף” ב-V1-V3.
היפרקלמיה: גלי T חודיים, רחב QRS, ולפעמים פסאודו-STEMI.
תסחיף ריאתי: S1Q3T3, T inversion ב-V1-V4, RV strain, לא אוטם.

שלב ב׳: הזוויות שהבוחנים אוהבים

זיהוי הצורך ב-V4R כל פעם שיש אוטם תחתון.
הסבר למה נמנעים מניטרטים ונזהרים עם מורפיום באוטם של חדר ימין.
Sgarbossa ב-LBBB חדש: קלאסי לבחינה.
מקטע QT: תרופות שמאריכות, סיבות מטבוליות (היפוקלמיה, היפומגנזמיה), סיכון Torsades.
זיהוי תבניות ספציפיות (Wellens, de Winter, Aslanger) שמרמזות לחסימה פרוקסימלית של LAD.

כך נפתח מקרה כאב חזה בסימולטור: ד״ר רות מציגה את המקרה ומבקשת ממך גישה שיטתית לפני שמסתכלים על האק״ג:

פתיחת מקרה עם דגש על אק״ג

גבר בן 62, מעשן, הגיע למיון עם כאב חזה לוחץ שהחל לפני שעתיים, מקרין ליד שמאל, מלווה בהזעה. הצגתי לך מטופל עם כאב חזה. מה הדבר הראשון שאת עושה?

מתחילה בהערכת יציבות: ABC, מוניטור, גישה ורידית, חמצן לפי סטורציה. במקביל אני רוצה אק״ג 12 לידים תוך 10 דקות מהקבלה. בעת קריאת האק״ג אעבור שיטתית: קצב, ציר, אינטרוולים, מקטעים, גלי T וגלי P, ולוקליזציה לפי לידים.

מעולה, גישה מאוד נכונה וסיסטמטית. בואי נראה מה המצב שלו כרגע: **סימנים חיוניים:** * **לחץ דם:** 90/60 ממ"כ * **דופק:** 110 פעימות לדקה, סדיר * **סטורציה:** 92% באוויר חדר * **קצב נשימות:** 24 לדקה * **חום:** 36.6 מעלות **אק"ג (בוצע תוך 5 דקות):** * קצב סינוס, 110 לדקה. * עליות מקטע ST בלידים II, III, aVF. * צניחות ST בלידים I, aVL. אז לאור הנתונים האלו: מה את אומרת, המטופל יציב או לא יציב? ומה הדבר שהכי מדאיג אותך כרגע?

שאלות נפוצות

מהו הסדר השיטתי לקריאת אק״ג?: קצב ותדירות, ציר חשמלי, אינטרוולים (PR, QRS, QTc), גל P, QRS, מקטע ST, גל T, ולוקליזציה לפי הלידים. הבוחנים מצפים למעבר בסדר קבוע, לא לקפוץ ישר ל-ST.
מהם קריטריוני Sgarbossa?: כלי לזיהוי STEMI על רקע LBBB: עליית ST קונקורדנטית ≥1 מ״מ (5 נקודות), דיכאון ST קונקורדנטי ≥1 מ״מ ב-V1-V3 (3 נקודות), עליית ST דיסקורדנטית ≥5 מ״מ (2 נקודות). ≥3 נקודות מרמז על סבירות גבוהה.
מהם STEMI mimics?: מצבים שמדמים עליית ST אך אינם אוטם: פריקרדיטיס (עליית ST דיפוזית קעורה, דיכאון PR), early repolarization, LVH, תבנית Brugada, היפרקלמיה, ותסחיף ריאתי (S1Q3T3, RV strain).
מתי משתמשים בליד V4R?: בכל אוטם תחתון, כדי לזהות מעורבות חדר ימין. זיהוי מעורבות חדר ימין חשוב כי הוא מחייב הימנעות מניטרטים וזהירות עם מורפיום.
אילו תבניות אק״ג מרמזות על חסימה פרוקסימלית של LAD?: תבניות Wellens, de Winter ו-Aslanger: תבניות ספציפיות שמרמזות על חסימה פרוקסימלית של LAD, ושהבוחנים אוהבים לבדוק את זיהוין.

תרגלי פירוש אק״ג בסשן מלא

המקרה STEMI שלנו פותח באק״ג. ד״ר רות תציג ממצא ותלווה אותך בקבלת ההחלטות.

מקרים קשורים

עודכן מאי 2026