מדריכים ← מקרים קליניים ← פירוש אק״ג
פירוש אק״ג — מדריך שיטתי למתמחה
אק״ג היא הבדיקה הראשונה בכל מטופל עם כאב חזה, פלפיטציות, סינקופה או קוצר נשימה. בשלב ב׳ הבוחנים מצפים שתעברי על האק״ג בסדר קבוע — לא לקפוץ ל-ST. הדף הזה מסכם גישה של רופא בכיר: קצב, ציר, אינטרוולים, מקטעים, גלי T, לוקליזציה של ממצאים — והניואנסים שמופיעים בבחינה (Sgarbossa, RV involvement, STEMI mimics).
כך נפתח מקרה כאב חזה בסימולטור — ד״ר רות מציגה את המקרה ומבקשת ממך גישה שיטתית לפני שמסתכלים על האק״ג:
פתיחת מקרה עם דגש על אק״ג
ר
גבר בן 62, מעשן, הגיע למיון עם כאב חזה לוחץ שהחל לפני שעתיים, מקרין ליד שמאל, מלווה בהזעה.
הצגתי לך מטופל עם כאב חזה — מה הדבר הראשון שאת עושה?
מתחילה בהערכת יציבות — ABC, מוניטור, גישה ורידית, חמצן לפי סטורציה. במקביל אני רוצה אק״ג 12 לידים תוך 10 דקות מהקבלה. בעת קריאת האק״ג אעבור שיטתית: קצב, ציר, אינטרוולים, מקטעים, גלי T וגלי P, ולוקליזציה לפי לידים.
ר
מעולה, גישה מאוד נכונה וסיסטמטית. בואי נראה מה המצב שלו כרגע:
**סימנים חיוניים:**
* **לחץ דם:** 90/60 ממ"כ
* **דופק:** 110 פעימות לדקה, סדיר
* **סטורציה:** 92% באוויר חדר
* **קצב נשימות:** 24 לדקה
* **חום:** 36.6 מעלות
**אק"ג (בוצע תוך 5 דקות):**
* קצב סינוס, 110 לדקה.
* עליות מקטע ST בלידים II, III, aVF.
* צניחות ST בלידים I, aVL.
אז לאור הנתונים האלו — מה את אומרת, המטופל יציב או לא יציב? ומה הדבר שהכי מדאיג אותך כרגע?
הסדר השיטתי — אל תדלגי
- קצב ותדירות: סינוס? פרפור? פלאטר? ערוץ צר או רחב? תדירות 60-100 = תקין.
- ציר חשמלי: ציר ב-I ו-aVF. ציר ימני = תסחיף, COPD, RVH; ציר שמאלי = חסימת hemiblock קדמי, LVH.
- אינטרוולים: PR (120-200 ms), QRS (≤120 ms), QTc (≤460 ms בנשים, ≤450 בגברים).
- גל P: מורפולוגיה, ציר. P pulmonale, P mitrale.
- QRS: רוחב, מורפולוגיה, גלי Q פתולוגיים, וולטז׳.
- מקטע ST: איזומקטרי? עליה? דיכאון? בכמה לידים?
- גל T: קוטביות, גובה, סימטריה. הפיכה דיפוזית? הפיכה דינמית?
- לוקליזציה: איזה דופן ואיזה עורק לפי לידים מערבים.
לוקליזציה של אוטם — שינון מהיר
| לידים | דופן | עורק |
|---|---|---|
| V1-V2 | ספטלית | LAD פרוקסימלי |
| V3-V4 | קדמית | LAD |
| V5-V6, I, aVL | צדדית | LCx / diagonal |
| II, III, aVF | תחתונה | RCA (80%), LCx (20%) |
| V4R | חדר ימין | RCA פרוקסימלי |
קריטריוני Sgarbossa ל-STEMI על רקע LBBB
- עליית ST קונקורדנטית ≥1 מ״מ — 5 נקודות
- דיכאון ST קונקורדנטי ≥1 מ״מ ב-V1-V3 — 3 נקודות
- עליית ST דיסקורדנטית ≥5 מ״מ — 2 נקודות
- ≥3 נקודות: סבירות גבוהה ל-STEMI על רקע LBBB.
- Smith-modified: במקום ≥5 מ״מ דיסקורדנטי — יחס STE/S ≥0.25 (רגישות גבוהה יותר).
STEMI mimics — אל תיפלי בפח
- פריקרדיטיס: עליית ST דיפוזית קעורה, דיכאון PR, ללא רציפרוקליות, חיכוך פריקרדיאלי.
- Early repolarization: J-point notch, נפוץ בצעירים, יציב.
- LVH: עליית ST ב-V1-V3 עם קריטריוני וולטז׳ ל-LVH.
- Brugada: תבנית RBBB עם עליית ST סלינית או “אוכף” ב-V1-V3.
- היפרקלמיה: גלי T חודיים, רחב QRS, ולפעמים פסאודו-STEMI.
- תסחיף ריאתי: S1Q3T3, T inversion ב-V1-V4 — RV strain, לא אוטם.
שלב ב׳ — הזוויות שהבוחנים אוהבים
- זיהוי הצורך ב-V4R כל פעם שיש אוטם תחתון.
- הסבר למה ניטרטים ומורפיום אסורים באוטם של חדר ימין.
- Sgarbossa ב-LBBB חדש — קלאסי לבחינה.
- מקטע QT — תרופות שמאריכות, סיבות מטבוליות (היפוקלמיה, היפומגנזמיה), סיכון Torsades.
- זיהוי תבניות ספציפיות — Wellens, de Winter, Aslanger — שמרמזות לחסימה פרוקסימלית של LAD.
מקרים קשורים
עודכן מאי 2026